הכל בגלל חתול קטן

היא בודדה רוב שעות היום. אבדה את בעלה לפני מספר שנים. בשנותיו האחרונות טיפלה בו במסירות עקב מחלתו הקשה. ופתאום ריק. אין למי לדאוג, אין סביב מי לקרקר. אפילו אין למי לקטר על המצב. בני המשפחה הקרובה ניסו להשיא עצות, להעלות רעיונות לעיסוק בשעות הפנאי הרבות, אך היא נשארה בשלה. היא לא רוצה לעשות כלום. לא השתתף בחוגים לא ללכת למתנ"ס השכונתי, לא לבקר את הנין החדש ולא ולא ולא.
ואז הועלה רעיון. הנכדה שמגדלת באהבה רבה 2 חתולים חייבת לעבור דירה ושם אסור לגדל חיות בית.  הנכדה חשבה לתומה שהסבתא תשמח לשמור לה בינתיים על החתולים והם יהוו לה חברה נעימה. הרי כולם מכירים אותה כ"מאכילת החתולים" בשכונה. אך נכונה לכולנו הפתעה כי הסבתא סירבה. לא רק סירבה אלא רשפה בזעם על נכדתה כי היא ראתה בהצעתה ניצול, חוסר התחשבות בסירוב שלה לגדל בעל חיים. היא הרגישה שלא סופרים אותה ושלכולם נדמה שהם יודעים יותר טוב ממנה מה טוב לה. הנכדה מצידה נפגעה מסירוב הסבתא כי היא באמת ובתמים חשבה שהחתולים ימלאו את חייה של סבתא וכך גם לא תצטרך להיפרד מהם. שתיהן "צודקות" ושתיהן אוחזות בהיעלבותן. בסיטואציות בחיים אין אמת אחת. האמת היא בעיני המתבונן 🙂 .

זה עניין של נקודת מבט

 

Share

סגור לתגובות.