יום נישואין – חגיגה או בהלה?

השבוע חגגתי את יום הנישואין שלי. מספר משמעותי J . ישבתי עם חבריי למשמרת בעמותת עלם: רווקים, נשואים טריים, דתיים וחילוניים, הריוניים וחד מיניים…ושוחחנו על משמעות העניין. האם זה שאני נשואה כ"כ הרבה שנים נזקף לזכותי או לחובתי?
נזרקו המון דעות: התחתנת צעירה מידי (מה שנכון), לא הכרת מספיק גברים לפני שננעלת, היית אימא צעירה מידי, ומה עם הסקס – מה לא בגדת כל השנים האלו?…. וזה ממש מקרי שלא התגרשתם, ואיך אפשר לחיות עם אותו אדם כ"כ הרבה שנים ועוד כהנא וכהנא. מנגד יש את אלו שממש פרגנו וטענו שבטח הזוגיות שלנו מאוד מיוחדת ויש לנו אהבה גדולה אם אנחנו כ"כ הרבה שנים ביחד, וכמה זה כיף לילדים שלנו שאנחנו מודל החיקוי שלהם וכו' וכו'.
ואני ישבתי לי בינהם, מקשיבה לקולות של כולם וחושבת – איך כל אחד מעלה את חששותיו הוא,  מהמקום בו הוא נמצא ובהתאם למשפחה ולסביבה בה הוא גדל ואיך מתוך השאלות צצו בעצם האמונות המגבילות של כל אחד מהם וגם הפחדים האישיים שלהם.
כמו תמיד זה רק עניין של נקודת מבט. 

Share

סגור לתגובות.